מבוא למערכת ההשכלה הגבוהה בצרפת או האם הבת של פרנסואה הולנד נותנת להעתיק

בפוסט הזה אתן קצת רקע חיוני על המערכת הצרפתית לפני שאוכל להתחיל לדבר על הסטודנטים עצמם. בנוסף, אומר כמה מילות רפלקציה, כדי שלא אואשם חלילה באובייקטיביות, או באובייקטיביזם.

SciencesPo או בשמה המלא 'המכון ללימודי פוליטיקה בפריז', שהיא האוניברסיטה שאני לומדת בה השנה היא לא אוניברסיטה רגילה בכלל. למעשה ללמוד בה זה כמו לצלול הישר בין דפי הספרים של בורדיה, לעולם שכולו מצויינות ושאפתנות ויחד איתם בדלנות וזחיחות של הבורגנות הפריזאית הישנה והטובה. זו שמשלמת כסף ישן וטוב כדי להבטיח לבניה ולבנותיה קריירה מזהירה בשירות הציבורי או הצלחה מסחררת בסקטור העסקי. הרבה דיו נשפך על תיאור הסלקטיביות של מערכת ההשכלה הצרפתית, הינה תמצית העניין הנוגעת לעניינינו. המוסדות להשכלה הגבוהה בצרפת מתחלקים לאוניברסיטאות ול- grandes ecoles. בעוד שהאוניברסיטאות הן ציבוריות ומחוייבות לקבל את כל בוגרי התיכונים המסיימיים עם תעודת בגרות, הגראנד אקול יכולות להיות ציבוריות או פרטיות ותהליך הקבלה אליהן סלקטיבי במיוחד. במקרים רבים המועמדים נדרשים ללמוד שנתיים במכינה בעלת משטר קשוח עד בלתי אנושי ובסופה לעבור בחינות אימתניות.  חלק מהגראנד אקול מקבלים מאות בודדות של סטודנטים בשנה בלבד. כך למשל בפוליטקניק, הגראנד אקול היוקרתי להנדסה עם מבחני הקבלה הידועים לשמצה באכזריותם, לומדים כ-2700 איש בלבד, בעוד שהסורבון מונה כ- 40,000 סטודנטים. בנוסף, הלימוד באוניברסיטאות הוא חינם באופן עקרוני, ושכר הלימוד מסתכם בדמי רישום סימליים בגובה של כמה מאות יורו בשנה. לחילופין, הגרנד אקול, יכולים להיות ציבוריים, חצי-פרטיים או פרטיים לחלוטין. חצי פרטי משמעו ששכר הלימוד מחושב דפרנציאלית על פי הכנסות ההורים. בסך הכל פריז מונה כיום 13 אוניברסיטאות ו-12 גראנד אקול. עד שנת 1970 היתה קיימת בה אוניברסיטה אחת גדולה בלבד,  Université de Paris שהוקמה אי אז במאה ה-11. אחרי ארועי מאי 68, בנסיון נואש להפריד ולמשול בפרא הסטודנטיאלי, האוניברסיטה חולקה ל-13 אוניברסיטאות נפרדות.

סיינס-פו נמצא איפשהו באמצע בין אוניברסיטה לגראנד אקול. זהו בית ספר חצי פרטי ששכר הלימוד בו נע בין חינם לסטודנטים אזרחי האיחוד האירופי ממשפחות מעוטות יכולת ל- 9800€ לשנה בתואר הראשון ו- 13500€ לשנה בתואר השני בשכר מלא. בנוסף לסיבסוד הפוטנציאלי של שכר הלימוד, ממשלת צרפת מחלקת מלגות מחייה רבות ומתקצבת מעונות סטודנטים, על אף המחסור התמידי במיטות ויוקר המחיה הפנומנלי של פריז. אומרים כי הנשיא המנוח של סיינס-פו עשה מאמץ מיוחד להנגיש את הבית ספר לסטודנטים מהפריפריה, ואף על פי כן סיינס-פו נחשבת למעוז האליטה הפוליטית הצרפתית. ילדי פוליטיקאים עוברים בה הכשרה כדי להפוך לדור הפוליטיקאים הבא. ארבעת נשיאה האחרונים של צרפת, ושלושה-עשר מראשי הממשלה שלה היו בוגרי בית הספר, כמו גם נשיאים וראשי ממשלות של מדינות אחרות כמו למשל מוחמד מוסדה, ראש הממשלה לשעבר של אירן. בוגרי סיינס-פו משתלבים היטב גם בניהול ארגונים עולמיים וחברות מסחריות, כמו המנכ"לים של WTO ושל אייר-פראנס. אבל יש ביניהם גם רשימה מכובדת של אנשי רוח המתחילה במרסל פרוסט ומגיעה עד ברנר אנרי-לוי. מעניין לציין, שעל אף העובדה שהסטודנטים שנכנסים למוסד הזה עושים זאת כדי ללכת בתלם, סיינס-פו נחשב לבית ספר שמאלני מאוד, אך למרות העובדה שזהו מכון למדעי הפוליטיקה, הוא דווקא לא נחשב לפוליטי כלל. בשביל זה כנראה צריך ללמד קצת יותר מרקס.

ואכן, כשפוגשים את הסטודנטים המחוייטים בני ה- 19 המחזיקים בדיעה מנומקת על כל נושא שבעולם ומדברים עשרים שפות, נהיה פתאום קצת קשה לנשום. אבל ככל שהזמן עובר המחנק משתחרר. וככל שיותר ויותר אנשים מגיבים בהשתאות מופרזת למשמע שמו של מוסד לימודיי, אני מתחילה באופן בלתי רצוני להאמין שגם אני קצת אליטה, שכל הדבר הזה קשור אלי באיזשהו אופן. התחלתי אפילו להשתמש במייל של הבית ספר שקיבלתי, ככה בשביל הטיזר. והינה כעבור שבועות בודדים אני כבר צריכה להזכיר לעצמי מדי פעם שאני לא באמת יותר טובה מהאנשים האלה שלומדים בסורבון… זה לא מפתיע כמה זה יכול לסחרר, אחרי שנים במערכת החינוך הישראלית, שמהמרחק המדומה שלי נראת לי כמו הדבר השויוני ביותר בעולם, ובטח כמו דבר נטול הזהר והפרסטיז' ברמות שאנחנו מדברים עליהן כאן. לגילמן יש את הצ'ארם שלו, שאני אהיה האחרונה להכחיש, אבל בגילמן החשיבות העצמית נולדת מהחסר. התעודה שהוא נותן כל כך לא נחשבת שאני מדמיינת שמה שאני עושה הוא עד כדי כך חשוב עד שלתעודה אין בעיני כל ערך. בעוד שבסיינס-פו אין רגע שבו לא עומד שם מישהו ומזכיר לי על כל הדלתות שנפתחות בפני בזו אחר זו, בקצב של דלת אחת ליום, 1825 דלתות עד לסיומו של התואר השני (שמרבית הסטודטים מגיעים אליו). מיותר לציין שבתור סטודנטית בהחלפה, ועוד בבית הספר להיסטוריה, ולא נגיד ביחסים בינלאומיים או בכלכלכה, זה פותח לי דלת וחצי במקרה הטוב, וחצי דתל במקרה הגרוע שגם יכולה להטרק לי בפרצוף. אבל נחמד לשחק עם הדמיון, תרגיל טוב לכל לוחם צדק חברתי מתחיל.

Sciences Po, נוסד ב- 1872, מונה כ-9000 סטודנטים. מבין תלמידיו הבולטים פרנסואה הולנד ומרסל פרוסט.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “מבוא למערכת ההשכלה הגבוהה בצרפת או האם הבת של פרנסואה הולנד נותנת להעתיק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s