מבוא למערכת ההשכלה הגבוהה בצרפת או האם הבת של פרנסואה הולנד נותנת להעתיק

בפוסט הזה אתן קצת רקע חיוני על המערכת הצרפתית לפני שאוכל להתחיל לדבר על הסטודנטים עצמם. בנוסף, אומר כמה מילות רפלקציה, כדי שלא אואשם חלילה באובייקטיביות, או באובייקטיביזם.

SciencesPo או בשמה המלא 'המכון ללימודי פוליטיקה בפריז', שהיא האוניברסיטה שאני לומדת בה השנה היא לא אוניברסיטה רגילה בכלל. למעשה ללמוד בה זה כמו לצלול הישר בין דפי הספרים של בורדיה, לעולם שכולו מצויינות ושאפתנות ויחד איתם בדלנות וזחיחות של הבורגנות הפריזאית הישנה והטובה. זו שמשלמת כסף ישן וטוב כדי להבטיח לבניה ולבנותיה קריירה מזהירה בשירות הציבורי או הצלחה מסחררת בסקטור העסקי. הרבה דיו נשפך על תיאור הסלקטיביות של מערכת ההשכלה הצרפתית, הינה תמצית העניין הנוגעת לעניינינו. המוסדות להשכלה הגבוהה בצרפת מתחלקים לאוניברסיטאות ול- grandes ecoles. בעוד שהאוניברסיטאות הן ציבוריות ומחוייבות לקבל את כל בוגרי התיכונים המסיימיים עם תעודת בגרות, הגראנד אקול יכולות להיות ציבוריות או פרטיות ותהליך הקבלה אליהן סלקטיבי במיוחד. במקרים רבים המועמדים נדרשים ללמוד שנתיים במכינה בעלת משטר קשוח עד בלתי אנושי ובסופה לעבור בחינות אימתניות.  חלק מהגראנד אקול מקבלים מאות בודדות של סטודנטים בשנה בלבד. כך למשל בפוליטקניק, הגראנד אקול היוקרתי להנדסה עם מבחני הקבלה הידועים לשמצה באכזריותם, לומדים כ-2700 איש בלבד, בעוד שהסורבון מונה כ- 40,000 סטודנטים. בנוסף, הלימוד באוניברסיטאות הוא חינם באופן עקרוני, ושכר הלימוד מסתכם בדמי רישום סימליים בגובה של כמה מאות יורו בשנה. לחילופין, הגרנד אקול, יכולים להיות ציבוריים, חצי-פרטיים או פרטיים לחלוטין. חצי פרטי משמעו ששכר הלימוד מחושב דפרנציאלית על פי הכנסות ההורים. בסך הכל פריז מונה כיום 13 אוניברסיטאות ו-12 גראנד אקול. עד שנת 1970 היתה קיימת בה אוניברסיטה אחת גדולה בלבד,  Université de Paris שהוקמה אי אז במאה ה-11. אחרי ארועי מאי 68, בנסיון נואש להפריד ולמשול בפרא הסטודנטיאלי, האוניברסיטה חולקה ל-13 אוניברסיטאות נפרדות.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת